חיבוק

הוא בן שלוש. 

רב עם אחיו, זרק משהו, בכה, התפרץ. 

אמא ניסתה להסביר לו – מה מותר, מה אסור. 

והוא? המשיך לבכות, ואז התקרב אליה וביקש... חיבוק היא היססה ?אחרי כזו התנהגות?

 מגיע לו חיבוק? היא חששה שאם תחבק - הוא לא ילמד גבול אז היא לא חיבקה והוא התקשה להירגע.

אני רוצה לעצור כאן ולשאול: האם חיבוק אחרי כעס – זה פרס או תיקון? בפועל - הילד הזה עשה צעד קשה, ביקש תיקון. 

ביקש קירבה. ביקש שנחזור להיות בקשר. 

גבול? כן. 

לא זורקים דברים. הרגשות הם לגיטימיים, אין צורך לדחות אותם. 

וכשילד מבקש חיבוק – זו הזדמנות ללמד שגם אחרי סערה אפשר לחזור לחוף מבטחים.