המלצות

הדרכת הורים הפכה להיות זמן האיכות שלנו כזוג. זה התחיל כפגישות והפך להרגל לחשוב יחד. כל שבוע חיכינו, התרגשנו, דיברנו על מה שהיה - ומה עוד יכול להיות. וגם באמצע השבוע פתאום מצאנו את עצמנו שואלים: "מה כרמית היתה אומרת?"

הגעתי סקפטי, מודה. אבל מצאתי מישהי שיודעת להקשיב בלי לדחוף, לשאול בלי לשפוט. לאט לאט, הפגישות הפכו לנקודת האור של השבוע. הילדים לא השתנו פלאים - אנחנו כן. וזה מה שהיה צריך.

בהתחלה רק רציתי לבטל. כמו עם חדר כושר - הייתי צריכה לשכנע את עצמי ללכת. אבל אחרי כמה פגישות כבר לא רציתי לוותר. עם כרמית זה הרגיש בטוח, בלי שיפוט, לא לאט התחלתי לשנות תגובות. והיום הרבה יותר נעים בבית. גם לי.

לא חשבתי שבעלי יסכים להגיע. הוא לא אוהב את כל הברברת הזאת. לא יודעת איך היא עשתה את זה אבל הוא הסכים להגיע למפגש אחד בלבד. ואז לעוד אחד ואת התהליך (12 מפגשים) עברנו ביחד. סוף סוף אני לא לבד מול הילדים.

חשבתי שאני כבר יודעת הכל. שלושה ילדים מלא ניסיון אין מה לחדש. רק כשהגעתי לפגישות, הבנתי כמה עזרה רגשית ונוכחת יכולה לשנות בית שלם. כל משפחה צריכה כרמית

כשהילדים שלי היו קטנים, לא היה דבר כזה "הדרכת הורים". גידלנו לפי האינסטינקט. לפעמים זה עבד ולפעמים פחות. היום, כשאני רואה את הבת שלי מתמודדת עם הילדים שלה - אני מבינה כמה זה קשה. וכמה אמיץ לבקש עזרה. כרמית נכנסה לחיים שלהם בעדינות, היא עזרה לבת שלי למצוא את הקול שלה כהורה - והכי יפה בעיניי, שהיא גם הקשיבה למה שיש לי להגיד. היום כשאני באה לבקר, אני שומעת פחות צעקות ורואה יותר חיוכים.